95

לִפְעָמִים מַיִם שֶׁאוֹזְלִים בְּשִׁיר אֶחָד מוֹפִיעִים, שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, בְּשִׁיר אַחֵר. כָּךְ לְמָשָׁל, מַיִם שֶׁנָּזְלוּ בְּהֵאָחֲזוּת הַנַּחַ"ל מַלְכִּישׁוּעַ נִמְצָאִים כָּעֵת בְּבֶטֶן הָהָר, וְעַמִּי, מְיֻדָּעֵנוּ, שׁוֹלֵחַ אֶצְבְּעוֹתָיו לְדַגְדְּגָם. קִרְאוּ לְזֶה חֹק שִׁמּוּר הַמַּיִם בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית אוֹ חֹק הַשִּׁירִים הַשְּׁלוּבִים, אַךְ מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אֵלֶּה הַמַּיִם הַקַּדְמוֹנִים, אֵלֶּה שֶׁהָרוּחַ נָשְׁקָה לִפְנֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ. וּבְבֶטֶן הָהָר הַמַּיִם מִתְפַּתְּלִים לְאִטָּם וְזוֹרְמִים עַד בּוֹאֲכָה עֵין שׁוֹקֵק.
לְמַעֲשֶׂה, גַּם לְאוֹתָהּ מְעָרַת נְטִיפִים אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס פַּעֲמַיִם. הַהֲנָאָה שֶׁבָּאִטִּיּוּת רַק מִתְעַצֶּמֶת כְּכָל שֶׁגּוֹבֶרֶת הָאִטִּיּוּת. וּכְמוֹ הָאִינְטֶרְאַקְצְיָה הָאִינְטִימִית שֶׁבֵּין הַוִּיסְקִי וְעֵץ הָאַלּוֹן, מַעֲשֶׂה הָאַהֲבָה שֶׁל רוּת מַתְחִיל כְּבָר בִּבְנִיַּת הַצִפִּיָהּ. מַשֶּׁהוּ בְּבִטְנָה מַתְחִיל לְהִתְרַכֵּך, וְהָרְגִישׁוּת מִתְחַדֶּדֶת בְּעוֹרָהּ. וְאָז בָּאָה נִיגְרָה וּמַנִּיחָה אֶת הַסַּנְטֵר עַל יְרֵכָהּ. "נָכוֹן, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ! אֵיךְ יָדַעַתְּ?" הִיא אוֹמֶרֶת וּמְחַבֶּקֶת אֶת רֹאשָׁהּ.