47

יְהוּדָה צָף עַל גַּבּוֹ בַּמַּאֲגָר וְרוּת צוֹלֶלֶת בַּמַּיִם הַקָּרִים וּמְנַסָּה לְהַגִּיעַ בְּיָדֶיהָ אֶל הַקַּרְקָעִית. "תַּגִּיד, הַצֹּרֶךְ הַזֶּה לִמְדֹּד כָּל הַזְּמַן, לֹא מַרְאֶה קְצָת עַל חֹסֶר אֵמוּן?" שׁוֹאֶלֶת רוּת אֶת יְהוּדָה. יְהוּדָה רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַשִּׁנּוּיִים מַדְהִימִים וּמְרַתְּקִים אוֹתוֹ וְהַדִּינָמִיּוּת שֶׁל הַמִּפְלָסִים, וְהַמֻּרְכָּבוּת שֶׁל הַשֶּׁפַע, וְהַהֲצָצָה אֶל הַקְּרָבַיִם שֶׁל הַחַיִּים, אַךְ מְדַקְלֵם אֶת הַחֲשִׁיבוּת הַמִּנְהָלִית שֶׁל הַמְּדִידוֹת.
הוּא מִתְקָרֵב אֶל רוּת וְשׂוֹחֶה בַּמָּקוֹם לְצִדָּהּ. הִיא מְאִטָּה אֶת תְּנוּעוֹת שְׂחִיָּתָהּ. הוּא חֹפֶן אֲוִיר בְּכַף הַיָּד, מַכְנִיס אוֹתוֹ לַמַּיִם וּמְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מִתַּחַת לְגוּפָהּ. אַלְפֵי בּוּעוֹת מִתְפַּזְּרוֹת וְעוֹלוֹת וּבְדַרְכָּן מַעְלָה מְלַטְּפוֹת אֶת יְרֵכֶיהָ, בִּטְנָה, שָׁדֶיהָ וְחָזָהּ. הֵן יוֹצְאוֹת כְּקֶצֶף רַךְ אַךְ גַּל הַצְּמַרְמֹרֶת מַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת עַד עָרְפָּהּ. עֵינֶיהָ מִתְעַרְפְּלוֹת וִיהוּדָה חוֹפֵן עוֹד אֲוִיר וּמְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ עָמֹק יוֹתֵר וְהַבּוּעוֹת מְלַטְּפוֹת אֶת יְרֵכֶיהָ הַפְּנִימִיּוֹת וְעוֹלוֹת וּמִתְפַּצְּלוֹת וּמְלַטְּפוֹת אֶת בִּטְנָהּ וְאֶת גַּבָּהּ… "עוֹד" הִיא מְבַקֶּשֶׁת וִיהוּדָה בַּשְּׁלִישִׁית מַכְנִיס אֲוִיר אֶל הַמַּיִם וְהַבּוּעוֹת מְלַטְּפוֹת אֶת כָּל גּוּפָהּ וּכְשֶׁכֶּתֶר קֶצֶף זֹהַר מַקִּיף אֶת שְׁנֵיהֶם הִיא נִצְמֶדֶת אֵלָיו וְנוֹשֶׁקֶת אֶת שְׂפָתָיו הַשִּׁכּוֹרוֹת מִן הָאוֹר עַל הַמַּיִם וּמִרַכּוּתָהּ. הַרְחֵק הַרְחֵק בִּדְרוֹם סְקוֹטְלַנְד וִיסְקִי מַבְשִׁיל בֶּחָבִיוֹת.