22

שְׁלֹשֶת הָרוֹכְבִים שָׁבִים לִירוּשָׁלַיִם, הַכַּד עִמָּם, וְשׁוּב הַמִּשְׁעוֹל הַצָּר בֵּין עֲצֵי הָאֵלָה מִזֶּה, וְסֶלַע מְעֻטָּר חֲזָזִיּוֹת מִזֶּה. הַכֹּל נִרְאֶה פָּשׁוּט מִדַּי לְשַׁמָּה. הוּא מִתְגַעְגֵעַ לַקְּרָבוֹת, בָּהֶם מֵאֲחוֹרֵי כָּל סֶלַע עָשׂוּי לְהִסְתַּתֵּר אוֹיֵב, בָּהֶם מְשִׂימָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ הֲבָאַת מַיִם הִיא מַעֲשֵׂה גְּבוּרָה שֶׁל מַמָּשׁ. עוֹדוֹ מְהַרְהֵר וְאֶלְעָזָר נִזְכַּר וְשָׁאַל "הֲלֹא צִוָּנוּ דָּוִד כִּי לֹא נָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָּהּ?" – "אָכֵן" עוֹנֶה עֲדִינוֹ וְעוצֵר אֶת סוּסוֹ, "מְשִׂימָה כֹּה פְּשׁוּטָה וְאָנוּ נִכְשַׁלְנוּ". הוּא יוֹרֵד מִסּוּסוֹ, וּמִתְיַשֵּׁב עַל הַשְּׁבִיל כְּשֶׁגַּבּוֹ אֶל הַסֶּלַע. "לֹא נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ זֹאת," מְשַׁתֵּף עֲדִינוֹ בְּשִׁקּוּלָיו, "אַךְ גַּם לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵינוּ לֹא נוּכַל שֶׁמָּא נַגְדִּיל אֶת חַטָּאתֵנוּ. לְפִיכָךְ, יַחְזְרוּ הַסּוּסִים בִּלְעֲדֵנוּ, וְאָנוּ נֵרֵד דֶּרֶךְ הַיַּעַר עִם הַכַּד". שַׁמָּה לֹא יוֹדֵעַ אִם לִשְׂמֹחַ שֶׁסּוֹף סוֹף נִהְיֶה מְעַנְיֵן, אוֹ לִהְיוֹת מְתֻסְכָּל מֵאֱוִילוּת הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ בְּכָל מִקְרֶה לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי רֹאשׁ הַשְּׁלִישִׁיָּה, וְלָכֵן יָרַד מִן הַסּוּס וְהִתִּירוֹ. הַשְּׁלוֹשָׁה הֵחֵלּוּ לָרֵדֵת בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל אֶל עֵבֶר דֶּרֶךְ הַיַּעַר, נֶאֱחָזִים בְּגִזְעֵי אַלּוֹנִים וּמַעֲבִירִים אֶת הַכַּד זֶה לָזֶה בִּירִידָה. מֵרָחוֹק, הָלְכוּ וְנֶעֶלְמוּ דַּהֲרוֹת הַסּוּסִים שֶׁוַּדַּאי יַגִּיעוּ תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם.