118

בַּלַּיְלָה הַדָּאוּגּ'וֹנְס עוֹלֶה, וְסוֹגֵר קָרוֹב לַגָּבוֹהַּ הַיּוֹמִי (כְּלוֹמַר, הַלֵּילִי) וּבַשָּׁמַיִם שִׂמְחַת יָרֵחַ מִתְרוֹקֵן. רוּת מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹם בּוֹ הִיא בְּמֵעֵין מְעָרָה, וְרוֹאָה מֵעָלֶיהָ שָׁרָשִׁים מִשְׂתָּרְגִּים עַל תִּקְרַת הַמְּעָרָה, וְהַשָּׁרָשִׁים מְגַשְּׁשִׁים דַּרְכָּם מַטָּה. "יֵשׁ מָקוֹם כָּזֶה בְּתֵל-גּוֹדֵד" אוֹמֵר יְהוּדָה כְּשֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, "רוֹצָה לִנְסֹעַ לְשָׁם?" – "בֶּטַח!" מִתְלַהֶבֶת רוּת מֵהַהִזְדַּמְּנוּת לְטִיּוּל בַּגֶּשֶׁם.
שַׁבָּת גְּשׁוּמָה וְהַכְּבִישִׁים רֵיקִים. יְהוּדָה נוֹהֵג וּבְהֶסֵּחַ הַדַעַת חוֹשֵׁב מָה אָגִי מְנַגֶּנֶת בַּפְּסַנְתֵּר שֶׁקִּבְּלָה. רוּת מְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל נִיגְרָה וּמִתְפָּעֶלֶת מֵהַנּוֹף. מָה הוּא הַכְּפָר הַפַּסְטוֹרָלִי הַזֶּה הַמֵּצִיץ בְּגַגּוֹתָיו הָאֲדֻמִּים בֵּין הֶהָרִים? וּמַה צּוֹפֵן הָהָר הַיָּרֹק הַזֶּה מִיָּמִין, שֶׁנִּרְאֶה כִּמְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טִפְחַיִם מִשְּׁלוּחוֹתָיו הַמִּתְקַמְּרוֹת, מַה נָּאֶה אֹרֶן זֶה הָעוֹמֵד בּוֹדֵד מֵעַל דֶּרֶךְ הֶעָפָר, וְהַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַכְּבִישׁ וּבֵין הַתֵּל הַזֶּה שֶׁשְּׁבִילִים שׂוֹרְטִים בּוֹ עַד לֹבֶן הַסֶּלַע, אֲבָל אֶת צֹמֶת הָאֵלָה הִיא מְזַהָה. "אָה, הֵבַנְתִּי אֵיפֹה אֲנַחְנוּ" – "כֵּן, אַתְּ בֶּטַח רְגִילָה לְהַגִּיעַ לְפֹה דֶּרֶךְ מֶחְלָף שַׁעַר הַגַּיְא, אֲנַחְנוּ נָסַעְנוּ דֶּרֶךְ צֹמֶת שִׁמְשׁוֹן" הוּא מַסְבִּיר – "אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב כַּמָּה פְּעָמִים הָיִיתִי פֹּה, פַּעַם נָסַעְתִּי מִפֹּה לְבַקֵּר חֲבֵרִים בְּמַטָּע. בִּשְׁאָר הַפְּעָמִים שֶׁבִּקַּרְתִּי אוֹתָם הִגַּעְתִּי מִכִּוּוּן יְרוּשָׁלַיִם".