111

בַּגֵּץ הַיְּרֻקָּה הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי עָמוּס בְּצִיּוּד וְנִיגְרָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד רוּת. הִיא מַעֲבִירָה סַדְנָה בַּאֲנִיעָם בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן, וְרָצְתָה לְאַפְשֵׁר לְעַצְמָהּ לְהִשָּׁאֵר אֵצֶל יְהוּדָה גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם תִּרְצֶה, לָכֵן הֶעֱמִיסָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים כְּבָר בְּצֵאתָהּ.
בַּיְרִידָה מֵעֲפוּלָה עִלִּית מִתְנַגֵּן שִׁיר לְלֹא שֵׁם מִדִּיסְק mp3 שֶׁהֵכִינָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ שִׁירָה. אַךְ לַמְרוֹת שֶׁהַשִּׁיר מִתְנַגֵּן בַּבִּצּוּעַ שֶׁל יְהוּדִית רָבִיץ, רוּת שׁוֹמַעַת דֶּרֶךְ הַמִּלִּים אֶת קוֹלוֹ שֶׁל שָׁלוֹם חָנוֹךְ, וְהַקּוֹל מְחַלְחֵל עַד חָלָל חָזֶהָ וְהִיא מַרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ הִיא עַצְמָהּ שָׁרָה. הַדִּיסְק קְצָת קוֹפֵץ, אֲבָל לִפְעָמִים אִם מוֹצִיאִים אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִים בַּחֲזָרָה הוּא מַמְשִׁיךְ לְנַגֵּן לִזְמַן מָה.
בָּעֲלִיָּה לְוָאדִי עָרָה מַתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם וְרוּת מַפְעִילָה אֶת הַמַּגָּבִים. מַזָּל שֶׁהַנַּגָּן עַל שָׁאפֵל, כִּי הִנֵּה מַתְחִיל לְהִתְנַגֵּן Dance me to the end of love. לַמְרוֹת שֶׁהַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים וְהַחִמּוּם פּוֹעֵל, רוּת מֵרִיחָה אֶת רֵיחַ הַסָּקַת הַגֶּפֶת שֶׁל בָּתֵּי הַבַּד הַחֲלוּצִים בְּאֻם-אֶל-פָחֶם. וּבַפִּזְמוֹן, כְּשֶׁלֵּאוֹנַרְד מַגִּיעַ עִם קוֹלוֹ לַמַּעֲמַקִּים, הוּא מַרְטִיט אֶת קִרְבָּהּ בְּמֵאָה שִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה הֶרְץ.