97

פבל מגיע הביתה, לוקח פחית בירה מהמקרר ומפעיל את הטלויזיה על ערוץ דיסקאברי ברוסית. משודרת תכנית על דולפינים. פתאום נשמעת דפיקה בדלת. פבל מציץ מהעיינית ורואה את חברו ולאד. הוא פותח את הדלת ורואה שולאד מחזיק בידו שקית תפוחי אדמה ונראה מרוצה במיוחד. ולאד נכנס ישר למטבח, מניח את השקית על השולחן ושואל את פבל "יש לך קולפן?" – "כן, מה אתה עושה?" הוא שואל ומביא לו קולפן. – "צ'יפס" – "למה צ'יפס?" – "בא לי צ'יפס" הוא אומר ומתחיל לקלף את תפוחי האדמה. – "תשטוף אותם קודם! זה מלא אדמה!" אומר פבל – "אדמה זה בריא" אומר ולאד וממשיך לקלף.

"יש לך שמן?" ולאד שואל – "כן" – "שים בינתיים שיתחמם". פבל מוזג רבע בקבוק שמן לסיר. "אין לך עוד?" שואל ולאד – "זה מה שיש" עונה פבל – "זה לא יספיק, יש לך חמאה?" – "השתגעת?" – "לא, זה יותר טוב עם חמאה" ולאד ניגש למקרר, לוקח חבילת חמאה מקלף אותה ושם בסיר. פבל מסתכל בסיר ולא מאמין למראה עיניו. בינתיים ולאד ממשיך לקלף את תפוחי האדמה. – "אתה מתכוון להכין הכל? זה המון!" מוחה פבל. – "זה בשביל שנינו. טל בא היום?" – "לא, הוא אצל אמא שלו היום" – "טוב, אז זה בשביל שנינו".

כשהם מכניסים את הצ'יפס הראשון לשמן עולה ריח הטיגון ופבל נזכר שהוא בעצם רעב, וכבר לא יכול לחכות לצ'יפסים שיהיו מוכנים. כשהצ'יפס מוכן ולאד אומר "תביא קטשופ". והולך עם קערת הצ'יפס לסלון. פבל מביא קטשופ ובירה לולאד, ושני הרעים יושבים בסלון, טובלים צ'יפס בקטשופ, שותים בירה, וצופים בתכנית על חוקר עכבישים שמסכן את חייו במערות בלאוס. – "זה דוקא די טעים עם החמאה, אתה יודע?" אומר פבל.