96

פבל מגיע הביתה, לוקח פחית בירה מהמקרר ומפעיל את הטלויזיה על ערוץ דיסקברי. משודרת תכנית על דולפינים. פתאום נשמעת דפיקה בדלת. פבל מציץ מהעיינית ורואה את חברו ולאד. הוא פותח את הדלת ורואה שולאד מחזיק בידו שקית תפוחי אדמה ונראה מרוצה במיוחד. ולאד נכנס ישר למטבח, מניח את השקית על השולחן ושואל את פבל "או טביאה יסט קולפן?" [לנוחות הקורא העברי, בפרק הבא מופיעים דבריהם בעברית בתרגום חופשי] – "דא, שטו טי דלאייש?" הוא שואל ומביא לו קולפן. – "צ'יפסי" – "פוצ'מו צ'יפסי?" – "זאחוטלוס' צ'יפסוב" הוא אומר ומתחיל לקלף את תפוחי האדמה. – "פומוי איח סנאצ'אלה! טאם פולנו זמלי!" אומר פבל – "זמליה אטו פולזנו" אומר ולאד וממשיך לקלף.

"או טביאה יסט מאסלו?" ולאד שואל – "דא" – "פוסטאב' פוקה פוס'ט פודוגרייטסא". פבל מוזג רבע בקבוק שמן לסיר. "בול'שה נט?" שואל ולאד – "אטו ווסיו שטו יסט" עונה פבל – "אטובו נה חבטיט, יסט מאסלו?" – "טי צ'ה אוחוייל?" – "נט, אטו לוצ'שה ס מאסלום" ולאד ניגש למקרר, לוקח חבילת חמאה מקלף אותה ושם בסיר. פבל מסתכל בסיר ולא מאמין למראה עיניו. בינתיים ולאד ממשיך לקלף את תפוחי האדמה. – "טי חוצ'ש ווסיו פריגוטוביט'? טאם דו חויה!" מוחה פבל. – "אטו דליאה נאס. טל פרידיוט סווודניאה?" – "נט, און או סבוייאי מאמי" – "לאדנו, אטו דליאה נאס דבויך".

כשהם מכניסים את הצ'יפס הראשון לשמן עולה ריח הטיגון ופבל נזכר שהוא בעצם רעב, וכבר לא יכול לחכות לצ'יפסים שיהיו מוכנים. כשהצ'יפס מוכן ולאד אומר "דאי קטצ'ופ". והולך עם קערת הצ'יפס לסלון. פבל מביא קטשופ ובירה לולאד, ושני הרעים יושבים בסלון, טובלים צ'יפס בקטשופ, שותים בירה, וצופים בתכנית על חוקר עכבישים שמסכן את חייו במערות בלאוס. – "טי זנאיש, אה אטו דווקא ווקוסנו ס מאסלום" אומר פבל.