87

פבל ויהודה נוסעים למדוד את הספיקה בנחל שורק. האמת, עבודה די מסריחה. אמנם הם לא צריכים לדרוך ממש בתוך המים כמו במדידת ספיקה רגילה, כי יש תחנות אוטומטיות, אבל המחשבה על מספר שעות בקרבת קילוחי הביוב, יחד עם ההבנה שהם מודדים בעיקר ספיקה של ביוב וכמעט לא של מים, מעוררות בחילה קלה.

הכביש מתפתל בין האורנים והברושים ובירידה נגלים כרמי זיתים על כתפי ההרים, ובכרמים רקמת דרכים כתומות מאדמה. על צלע הר בין הכרמים ובין החורש נראים בתי חווה קטנה ועל צלע ההר ממול בולטים אסמיה הגבוהים של טחנת הקמח אשר מעל אזור תעשיה הר טוב, והטלפון של יהודה מצלצל. הוא מוציא את הטלפון לראות מי מחייג אליו ולבו הולם כאשר הוא רואה את שמה של רות מהבהב על המסך. הוא לא יכול לענות כיוון שהוא נוהג, אבל הם כבר די קרובים לתחנה הראשונה. כשהם מגיעים, יהודה מיד מחייג לרות, אבל עכשיו היא נוהגת. לא נורא, הנה היא עוצרת בעיקול, בירידה לדרך עפר המובילה לכפר סמיע ומשקיפה על פקיעין.