85

רות מתעוררת עם שחר, בשעה שאפשר לראות את הדברים בעמימות הראויה, בטרם תאיר השמש ותנסוך אשליית בהירות על הכל. פדרי וטַלַּי עוד משחקות בלאט בין עפאי האיזדרכת. היא מתעוררת ומחכות לה במייל שתי הזמנות לרפרודוקציות. העובדה שהגיעו שתי הזמנות נפרדות ולא הזמנה אחת של שתי תמונות נוגעת ללבה. היא רואה בעיני רוחה את הסיני מזמין את התמונה, ממשיך לגלוש, ומתלהב כל-כך שהוא אינו יכול לעצור בעצמו ומזמין תמונה נוספת. במחשבה שניה זה לא בטוח. יכול להיות שהוא פשוט לא ידע על האפשרות להזמין שתי תמונות באותה הזמנה. אי אפשר לדעת. הדבר היחיד שוודאי בעניין זה הם מאה ושמונים הדולרים בחשבון הפייפל שלה. היא קמה והולכת למכולת לחפש קרטון לאריזת הציורים.

למרות שהיא יכולה לחשוב על עוד עשרות הסברים מדוע הגיעו שתי הזמנות נפרדות, בהפרש של שלושים וארבע דקות, לאותה כתובת, היא לא באמת מצליחה להשתחרר מההסבר הראשון, והיא חשה את הציפיה העזה של הסיני (או אולי זאת בעצם סינית?) לקבל את התמונות בגודל טבעי. היא מחליטה להספיק לשלוח את הרפרודוקציות בדואר עוד לפני שתיסע לסדנה שהיא מעבירה הבוקר בתפן.