61

ביציאה מבאר-שבע עוצר אותו טרמפיסט. יהודה פותח את החלון "לאן אתה צריך?" – "בני ראם" עונה הטרמפיסט, חרדי נמוך, עם זקן מפוזר. "תכנס" אומר יהודה, וגל ריח זיעה מתקיף אותו כשהטרמפיסט מתיישב.

בנסיעה, יהודה מרגיש כאילו הטרמפיסט מסתכל עליו ומחייך. הוא מפנה מבטו אליו, וזה לא פוסק מחיוכו אלא רק מסב מבטו אל הדרך. יהודה מעלה חיוך זעיר לנוכח אוילות המשחק. בהמשך הדרך, יהודה חש שוב כי הטרמפיסט מסתכל עליו ומחייך. שוב מפנה יהודה מבטו והפעם הלה מסובב את ראשו לכיוון החלון הימני ומוסיף לחייך, כלל לא מסתיר את המשחק, וחיוכו של יהודה מתרחב מעט. כך בכל פעם התרחב חיוכו, ורק כשחיוך מלא האיר את כל פניו, פסק הטרמפיסט ממנהגו ולא הסב את מבטו אלא המשיך לחייך ולהסתכל ביהודה המסתכל בו ומחייך, כשואל לפשר המשחק. "מאיפה יודעים," פתח הטרמפיסט, "שיעקב אבינו נהג בטנדר איזוסו ארבע על ארבע?" – "מאיפה?" שאל יהודה. – "כתוב: 'ויצא יעקב מבאר שבע'" – "נו?" – "נו, מה אתה מדמיין, שהוא יצא על חמור?!" אמר הטרמפיסט, ופרץ בצחוק. ויהודה אף הוא פרץ בצחוק, אף שלא הבין את הבדיחה.