57

ויהודה חונה ליד גבעת דבשי ועולה מן הכביש דרך השדה הזרוע אל נקודת המדידה. הוא אוהב למדוד בגבעת דבשי כי אי אפשר להגיע עם הטנדר ממש עד נקודת המדידה [כדי לא לפגוע בשדה] וההליכה בשדה היא שינוי מרענן. וגם כי למרות שהגבעה מתונה מאד ונראית לא יותר משיפול קרקע, כשמגיעים לפסגתה נפרש נוף רחב ידיים של מישורים ושדות, ונחל שקמה המבתר את המישור שנפרש מערבה עד ייבלע באובך.

ובתוך הגבעה כמוס סוד שפעה ואין יודע מה בלבבה. ואיש אחד שעלה בזהירות לא לפגוע בשדה הזרוע, שולח מבטו אל קרבה, מגלה עמוקות מני חושך, ומקבל 138, ומה יספר לו 138, לולא זכר כי בפעם שעברה היה 136, על כן אמר מאירנו להיות זכר זה לזכור ולזכור ולזכור.