5

יהודה שותל את שתילי הגפן ליד העמודים, ומשאיר את המעדר עומד כדי שיהיה יותר נח לאספו אחר-כך. כעת, נשאר רק לחבר את העוגנים אל הקיר ולמתוח מהם כבלים לעמודים. הוא מביא את הסולם [ששוכב בצד הבית הפונה לרחוב, כלומר בין קיר המטבח לטרסת הרחוב, תחת פקעת עצים ומטפסים צפופה]. מה מעניין את יהודה סויה שנרקבת במחסנים בבולגריה. זה אפילו לא מזיז את הסוּפְּרַסְפִּינָטוּס בכתפו הימנית. אז על מה יהודה חושב כשהוא סוחב את הסולם? הוא חושב על שיר. איזה שיר? הוא לא מצליח להזכר. אבל עכשיו הוא רואה את הנקודות בקיר אליהן הוא רוצה לחבר את העוגנים, וחושב האם לקחת איתו את המקדחה, הפטיש והעוגנים, או קודם רק את המקדחה, ומחליט לקחת הכל. הוא נכנס לבית ומביא את הפטיש מארגז הכלים ואת העוגנים מן הפסנתר. יהודה מייצב את הסולם ועולה. די בשני מטרים אלו כדי לעבור את גובה הגדר החיה, ורוח עם שלל ריחות מוכרים לא מוכרים מזכירה לו ששכח לקחת את הפטיש. יהודה מסתכל על הכלים שהשאיר בחצר: הפטיש, הסולם, המעדר