47

יהודה צף על גבו במאגר ורות צוללת במים הקרים ומנסה להגיע בידיה אל הקרקעית. "תגיד, הצורך הזה למדוד כל הזמן, לא מראה קצת על חוסר אמון?" שואלת רות את יהודה. יהודה רוצה לומר שהשינויים מדהימים ומרתקים אותו והדינאמיות של המפלסים, והמורכבות של השפע, וההצצה אל הקרביים של החיים, אך מדקלם את החשיבות המנהלית של המדידות.

הוא מתקרב אל רות ושוחה במקום לצידה. היא מאטה את תנועות שחייתה. הוא חופן אוויר בכף היד, מכניס אותו למים ומשחרר אותו מתחת לגופה. אלפי בועות מתפזרות ועולות ובדרכן מעלה מלטפות את ירכיה, בטנה, שדיה וחזה. הן יוצאות כקצף רך אך גל הצמרמורת ממשיך לעלות עד עורפה. עיניה מתערפלות ויהודה חופן עוד אויר ומשחרר אותו עמוק יותר והבועות מלטפות את ירכיה הפנימיות ועולות ומתפצלות ומלטפות את בטנה ואת גבה.. "עוד" היא מבקשת ויהודה בשלישית מכניס אויר אל המים והבועות מלטפות את כל גופה וכשכתר קצף זוהר מקיף את שניהם היא נצמדת אליו ונושקת את שפתיו השיכורות מן האור על המים ומרכותה. הרחק הרחק בדרום סקוטלנד ויסקי מבשיל בחביות.