41

עדינו, שמה ואלעזר רואים את אורות העיר על ההר ומגיעים לארמון בחצי הלילה. דוד חש לעברם ושואל "ראינו את הסוסים חוזרים לפניכם, מה קרה?" – "דאגת?" שואל עדינו. דוד צוחק. – "דאגתי? לכם? אבל אני מודה שהסתקרנתי".

עדינו מתוודה. "נסענו ואספנו את המים מעין סמיה, ושבנו בדרך ירושלימה. אחרי כברת דרך, נזכר אלעזר כי ציוותנו לא לשוב בדרך בה הלכנו. לא ידענו אם לחזור וללכת בדרך אחרת, או לסטות מהדרך. אז שחררנו את הסוסים וירדנו אל דרך היער, בה צעדנו עד כה." – "יפה." עונה דוד, ואכזבה נכרת בפניו. – "אך המים," שואל עדינו, "האם טובים יהיו לנסך?" – "עוד ניווכח" עונה דוד.