39

יהודה סוף סוף בדרך הביתה אחרי חמישה ימים עמוסים וגדושים. הוא עומד בפקק ליד מפעל גרנות ובלית ברירה מתמסר להבהובי האיתותים של הרכבים העומדים בנתיב הפונה שמאלה לגן-שמואל. הסיפור שקרא מעסיק את מחשבותיו. האם דוד ידע את הסכנה הכרוכה בדבר ובכל זאת ירד? או שמא לא ידע? הסיפור מתעסק בפלפולים של קל וחומר ומצוות שונות, ולא במה שבאמת מעניין: מה דוד ירד לעשות שם? מה הוא רצה לבדוק? הסיפור מזכיר לו אגדה אורבנית ששמע פעם לפיה מעין הגיחון מפיק יותר מים מכמות המשקעים באגן הניקוז שלו. ליהודה כואב הראש מהמסע הארוך ולכן הרדיו כבוי. עוד מופע של הרמזור ויהודה והאיסוזו עדיין ליד מפעל גרנות.