32

במבואה מוצגת תערוכה של הצלמת אחלאם שיבלי המתארת את העזובה בואדי סאליב. התמונות נראות ליהודה בהירות ושרופות מדי אך תמונה אחת מושכת את עינו. בתמונה נראות גומות ארינמל מתחת למה שהיה פעם ככל הנראה מטבח של בית מגורים. זוית הצילום הנמוכה, יחד עם הקונטרסט המוגזם יוצרים הזרה שמשווה לתמונה מראה של ארץ בורות אפוקליפטית.

יהודה מכין לעצמו נס קפה בדלפק הכיבוד ומגלה שהרוגלעך הקטנים מאד טעימים. ליתר ביטחון, הוא אוכל גם בורקס תרד. מסביבו, אנשים מחייכים ולוחצים ידיים ומנסים לפזר מאצבעותיהם את פרורי בצק העלים שדבקו בן.

במושב הראשון של יום העיון, פרופ' אדם זרטל מספר על פריצת דרך במחקר שלו על אל-אחוואט, שהתרחשה בביקורו ביוון. עד אז, הייחוס של תל אל-אחוואט לגויי הים התבסס על צורת הכדים, שהייתה זרה לצורת הכדים בתלים אחרים בישראל. בחיפוש אחר קדרוּת דומה, מצא זרטל את מבוקשו בארכיאולוגיה של האי סרדיניה, וכך קישר את האתר לגויי הים. אולם למרות שראה בצילומים ותרשימים רבים את צורת הבנייה המכונה נוראגה, לא קישר בין המבנים באל-אחוואט לצורת בנייה זו, ורק כאשר ביקר בעצמו בסרדיניה וראה את שרידי הנוראגים במו עיניו הבין שהמבנים בתל הם וריאציה של בנייה זו. בסוף ההרצאה הסביר זרטל שהקישור הנוסף בין התל לבין שבט השרדנה מחזק את התארוך המוקדם יותר של התל, לעומת התארוך המאוחר יותר, של פינקלשטיין.