123

ויקי > 123

[אגדה]. בוולקם-סנטר בנחל נמיה לא נשאר אף אדם לעת ליל, ורק להבה קטנה נותרה בוערת מתחת לקומקום התה, רועדת ברוח המדבר. והלהבה רועדת שעה ארוכה עד שמגיע אוהד מכיוון הגדרינג וציודו בידו. הוא מניח את התיק ומתיישב ליד המדורה בתקווה שימצא טרמפ למרכז. והנה, מכיוון הכביש דוקא, מתקרבת בחושך דמות עמוסת ציוד גם היא. "וולקם הום" אומר אוהד. – "וולקם הום" משיב זיו.

-"מה עושה בחיים?" שואל זיו כשהוא מתיישב ליד המדורה – "אני מתכנת" עונה אוהד, "ואתה?" – "אני משורר" משיב זיו. – "אני כתבתי קוד, שמחולל שירים אוטומטית." מספר המתכנת "הוא עוד לא מושלם," הוא מוסיף, "רק אחד מכל תשעה שירים, בממוצע, יוצא טוב, ולמשורר נשאר לבחור מבין השירים." – "אז בשביל מה הקוד, עם עדיין צריך את המשורר?" שואל המשורר – "בבדיקות שערכנו על גרסת הבטא גילינו שעם האלגוריתם, המשורר חוסך בממוצע חמישים ושלוש דקות לכל שיר". 'אם היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות,' חושב בלבו המשורר, 'הייתי הולך בנחת אל המעיין'.