121

ויקי > 121

רז ונעמה חונים ליד האיסוזו, עוברים את שער הבקר והולכים בשביל אל המערה. כשהם נכנסים, ניגרה קמה ממרבצה בחוסר רצון ומתבוננת בהם, ואז הולכת לכיוון פתח המחילה ומרחרחת אותו. קול צחוקם ושיחתם של רות ויהודה מתחיל להדהד מתוך המחילה. רז ונעמה ממתינים ואינם נכנסים, כיוון שהמחילה כה צרה שלא יוכלו לחלוף על פניהם של רות ויהודה בתוכה. רות ויהודה יוצאים מאובקים, ומופתעים לראות מעליהם זוג נוסף. בעוברם הם מחייכים אליהם חיוך נבוך ואלה מתבוננים בהם בחיוך ביישני ונכנסים למחילה. "לא ידעתי שיש עוד משוגעים שמטיילים בגשם" אומרת רות כשהם מתרחקים.

על התל, גשם קל יורד, ויהודה ורות משקיפים מזרחה על הגבעות הירוקות. – "כמה מהר משתנה פה," מתפעל יהודה "רק לפני שבוע הכל היה פה אפור וצהוב".