108

ויקי > 108

הקיץ היום משברונו של ליל שרב, ויהודה מתעורר מחלום בו הוא נמצא בבונקר בהר שלמה. הוא יורד במדרגות הברזל והולך במנהרה ומתחת לרצפה נשמע שאון מים רבים. והנה אחת מפלטות הפח שמהן עשויה הרצפה רופפת. זה מסוכן, הוא חושב, ומבחין שהברגים שחיברו את הפלטה למקומה החלידו כליל, והיא רק מונחת במקומה ללא כל חיזוק. הוא מזיז אותה ורואה מתחתיה מים זורמים בשצף בתעלה מאבן גיר. מוזר, הוא חושב, הרי הר שלמה עשוי משחם אדום. הוא חוזר למעלה וממשיך מזרחה במנהרה ורואה את האור הכחול הבוקע מהיציאה. הוא מתקרב לפתח ומשקיף ממנו על מפרץ אילת ועל הערבה. איך זה יתכן, הוא חושב, אם הבונקר כל-כך גבוה, מאיפה כל המים? הכל כבר נראה מוזר ויהודה מבין שזה חלום ומתעורר ואור השחר התכול נוגהָ מחלונו המכוסה טיפות, ובחוץ נשמע קול המון הגשם. ולמרות שהוא יודע שזה היה חלום, בהמשך היום נשארת בו דריכות מסויימת, מין קשב, כאילו ייתקל בטעות בפלטת הפח הרופפת והוא עלול להחליק. "היום רות באה!" הוא נזכר, והולך, מלא שמחה, להכין לעצמו קפה.