104

ויקי > 104

עומס החום ירד מעט ובשמים תלוי אובך אפור. יהודה עובר את מושב לכיש בדרכו למדוד בבאר עָזָר. הרגע הזה, בו אתה יורד מהאספלט אל דרך העפר. משהו בנהיגה משתחרר. הקצב יורד. המתח מעצבנותם של נהגים אחרים שוכך ובמקומו אתה נעשה מודע לאבנים הקטנות אשר על הדרך. הדרך בין הכרמים נראית כעולה אל האופק, אך כשהוא מגיע למעלה נגלים לעיניו שדות חיטה אינסופיים שרק עתה נבטו, פרושים כגלים עד אופקיים, ופה ושם חורשה קטנה נסתרת בחיק הגיא. יהודה פונה ימינה לכיוון באר עזר והנה ליד החורשה הוא רואה וואן חונה לבדו על אם הדרך, והחלון שבצדו פתוח. יהודה מאט ליד הוואן על מנת להבין את פשר המחזה אך בהתקרבו התריס נסגר באחת, והוא מספיק לראות רק משהו שנראה כמו מטבחון, אולי כירה ועליה פינג'ן ומדף תבלינים. הסגירה הפתאומית של החלון גורמת לו להרגשה לא נעימה. הוא ממשיך להפליג על גלי השדות כשבעים וחמישה מטר מעל מי התהום, והעליות והירידות המתונות של הגבעות מרגיעות אותו ומשכיחות ממנו את אותה תחושה. ומבעד לשובל האבק שפורע האיסוזו, הקרקע הולכת ונעשית שקופה ומתחילים לראות את הלווייתנים.