10

דוד מרביץ סולו מהפנט מלווה בתוף של עדינו, היושב לימינו על כר. עדינו קורא מפניו ומאצבעותיו של דוד את הקצב המתנגן כהלמות לבבם ביום קרב, של שמה ואלעזר היושבים מולם. אחרי הסולו מצטרף שמה לדוד והם שרים:

כי יפו בנעלים פעמייך
והנשף חוגג וסואן
והברך סובבת בְּדַעַת
ומיתר אל מיתר מדנדן

עדינו מתרכז בתיפוף, ואלעזר מביט בפניו של דוד בזמרו, ולסירוגין משפיל עיניו אל אצבעותיו שלו המונחות על ברכו, כמאזין למלים.

כי יפו בנעלים פעמייך
וחמוק לחמוק יחולל
והברך שואבת כַּלַּהַט
ומיתר אל מיתר יחלחל

בסיום השיר לופת דוד את מיתריו, משתיק אותם בהפגנתיות ואומר: "חברים, אני הולך לנסוך לתהום השבוע, עם אביגיל. אני רוצה שתצאו מחר בבוקר להביא לי מים מעין סָמִיֶה". – "הופה, אביגיל!" קורץ שמה. – "כן, אביגיל" מחייך דוד אל חברו ופורט את תחילתו של השיר הבא