88

"הַי" אוֹמֶרֶת רוּת – "הַי" עוֹנֶה יְהוּדָה – "אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּר?" – "כֵּן, אֲנִי הִתְקַשַּׁרְתִּי" (פָּבֵל מַצְלִיחַ, אַחֲרֵי כַּמָּה נִסְּיוֹנוֹת, לִפְתֹּחַ אֶת דֶּלֶת הַמִּתְקָן) – "כֵּן… רָצִיתִי לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי מִתְנַצֶּלֶת עַל יוֹם חֲמִישִׁי… הָיוּ לִי כְּאֵבֵי מַחְזוֹר חֲזָקִים [הִיא מַגְזִימָה] וְלֹא יָכוֹלתִּי לָבוֹא" – "אָה, זֶה הַכֹּל?" אוֹמֵר יְהוּדָה וְלִבּוֹ מִתְמַלֵּא הֲקַלָּה – "לָמָּה, מָה חָשַׁבְתָּ שֶׁזֶּה?" – "חָשַׁבְתִּי אוּלַי זֶה הַפָּסוּק שֶׁהַהוּא אָמַר לִי, שֶׁאוּלַי זֶה הִלְחִיץ אוֹתָךְ, אוֹ אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ…" (פָּבֵל מַחֲלִיף אֶת הַבַּטָּרִיָּה שֶׁל הַמַּכְשִׁיר בַּבַּטָּרִיָּה הַטְּעוּנָה שֶׁהֵם הֵבִיאוּ, וּמְחַכֶּה לִיהוּדָה) – "אָה, לֹא, מַמָּשׁ לֹא זֶה" – "הִנֵּה שׁוּב, נֶאֱמָנָה לְעַצְמֵךְ וְלֹא לְהַצְהָרוֹת. זֶה מַקְסִים." הִיא צוֹחֶקֶת – "אֵיזוֹ דֶּרֶךְ יָפָה לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה. מִישֶׁהוּ אַחֵר הָיָה כּוֹעֵס, אוֹ נֶעֱלָב" – "הָיָה לִי עָצוּב שֶׁלֹּא בָּאת. אֲבָל לֹא הָיִיתִי לוֹקֵחַ אֶת זֶה אִישִׁית בְּלִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת מָה הַסִּבָּה" – "אָז תִּרְצֶה שֶׁנִּפָּגֵשׁ הַשָּׁבוּעַ?" – "אֲנִי אֶשְׂמַח מְאֹד" – "וְאַתָּה לֹא חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֲנִי שׁוּב אֲבַטֵּל?" מַקְשָׁה רוּת – "לְהֶפֶך" – "מָה לְהֶפֶך?" הִיא מֻפְתַּעַת – "אֲנִי רָגוּעַ, שֶׁלֹּא תָּבוֹאִי אִם לֹא תִּרְצִי, רַק בִּגְלַל שֶׁאָמַרְתְּ". בְּאַכְזִיב הַגַּלִּים גּוֹלְשִׁים אֶל הַחוֹף לְאַט לְאַט.