87

פָּבֵל וִיהוּדָה נוֹסְעִים לִמְדֹּד אֶת הַסְּפִיקָה בְּנַחַל שׁוֹרֵק. הָאֱמֶת, עֲבוֹדָה דֵּי מַסְרִיחָה. אָמְנָם הֵם לֹא צְרִיכִים לִדְרֹך מַמָּשׁ בְּתוֹךְ הַמַּיִם כְּמוֹ בִּמְדִידַת סְפִיקָה רְגִילָה, כִּי יֵשׁ תַּחֲנוֹת אוֹטוֹמָטִיּוֹת, אֲבָל הַמַּחְשָׁבָה עַל מִסְפַּר שָׁעוֹת בְּקִרְבַת קִלּוּחֵי הַבִּיּוּב, יַחַד עִם הַהֲבָנָה שֶׁהֵם מוֹדְדִים בְּעִקָּר סְפִיקָה שֶׁל בִּיּוּב וְכִמְעַט לֹא שֶׁל מַיִם, מְעוֹרְרוֹת בְּחִילָה קַלָּה.
הַכְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל בֵּין הָאֳרָנִים וְהַבְּרוֹשִׁים וּבַירִידָה נִגְלִים כַּרְמֵי זֵיתִים עַל כִּתְפֵי הֶהָרִים, וּבַכְּרָמִים רִקְמַת דְּרָכִים כְּתֻמּוֹת מֵאֲדָמָה. עַל צֶלַע הַר בֵּין הַכְּרָמִים וּבֵין הַחֹרֶשׁ נִרְאִים בָּתֵּי חַוָּה קְטַנָּה וְעַל צֶלַע הָהָר מִמּוּל בּוֹלְטִים אֲסָמֶיהָ הַגְּבוֹהִים שֶׁל טַחֲנַת הַקֶּמַח אֲשֶׁר מֵעַל אֵזוֹר תַּעֲשִׂיָּה הַר טוּב, וְהַטֶּלֶפוֹן שֶׁל יְהוּדָה מְצַלְצֵל. הוּא מוֹצִיא אֶת הַטֶּלֶפוֹן לִרְאוֹת מִי מְחַיֵּג אֵלָיו וְלִבּוֹ הוֹלֵם כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶת שְׁמָהּ שֶׁל רוּת מְהַבְהֵב עַל הַמָּסָךְ. הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹהֵג, אֲבָל הֵם כְּבָר דַּי קְרוֹבִים לַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁהֵם מַגִּיעִים, יְהוּדָה מִיָּד מְחַיֵּג לְרוּת, אֲבָל עַכְשָׁו הִיא נוֹהֶגֶת. לֹא נוֹרָא, הִנֵּה הִיא עוֹצֶרֶת בָּעִקּוּל, בַּירִידָה לְדֶרֶךְ עָפָר הַמּוֹבִילָה לִכְפַר סֻמֵיע וּמַשְׁקִיפָה עַל פְּקִיעִין.