82

הַרְבֵּה שׁוֹתִים כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ, אֲנִי שׁוֹתֶה כְּדֵי לִזְכֹּר, אָמַר מֵאִיר אֲרִיאֵל בְּהוֹפָעָה קְטַנָּה בְּמַרְתֵּף שֶׁנִּבְנָה כְּמַרְתֵּף הַיֵּינוֹת שֶׁל הַמָּלוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת פְּרוֹס עַל הַר הַכַּרְמֶל. וּמִכָּל הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְּתוּקִים שֶׁל יְהוּדָה עִם רוּת הוּא רוֹצֶה לְהִזָּכֵר דַּוְקָא בָּרֶגַע הַלֹּא מֻסְבָּר הַהוּא, בּוֹ רָאָה אוֹתָהּ לְרִאשׁוֹנָה. הוּא מְקַוֶּה שֶׁטַּעַם הַוִּיסְקִי יְחַיֶּה בּוֹ אֶת הַזִּכָּרוֹן וּמוֹצִיא אֶת בַּקְבּוּק הַ-J&B מֵאֲרוֹן הַמִּטְבָּח.
יְהוּדָה יוֹשֵׁב בַּסָּלוֹן וּמוֹזֵג לְעַצְמוֹ כּוֹסִית. הוּא מַבִּיט אֵל שְׁמֵי הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת אַךְ הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים וְלָכֵן פַּעֲמוֹן הָרוּחַ דּוֹמֵם. הוּא לֹא הִבְחִין שֶׁמָּזַג כְּבָר עוֹד כּוֹס, וְהִנֵּה בַּכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית הוּא וְרוּת יוֹשְׁבִים בַּפָּאבּ, בַּחֲקוּרָה שֶׁל יַעֲקֹב בִּמְטוּלָה, וְהַפָּאבּ שָׁקֵט וְרֵיק מֵאָדָם, וַאֲפִלּוּ יַעֲקֹב אֵינֶנּוּ. "אַתָּה יוֹדֵעַ," מְסַפֶּרֶת לוֹ רוּת, "יֵשׁ לִי חֲלוֹם שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, כָּל פַּעַם קְצָת אֲחֶרֶת. בַּחֲלוֹם, אֲנִי מַגִּיעָה לְמָקוֹם יְפֵהפֶה, וְזֶה מָקוֹם כָּל-כָּךְ יָפֶה שֶׁהַיֹּפִי שֶׁלּוֹ מְרַגֵּשׁ, וַאֲנִי רָצָה לִקְרֹא לְמִי שֶׁאִתִּי שֶׁיִּרְאֶה, כָּל פַּעַם זֶה מִישֶׁהוּ אַחֵר, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אָחִי, אוֹ חֲבֵרָה, אוֹ אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה בַּמְּצִיאוּת, רַק בַּחֲלוֹם. וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ לְשָׁם, וְהַמָּקוֹם נִרְאֶה סְתָמִי, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ מְכֹעָר, וַאֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיפֹה כָּל הַיֹּפִי שֶׁהָיָה שָׁם קֹדֶם".
וּכְשֶׁיְּהוּדָה מִשְׁתַּכֵּר לְמַזְכֶּרֶת, גַּם אֲנִי מִשְׁתַּכֵּר לְמַזְכֶּרֶת אִתּוֹ, וְזוֹכֵר אֶת הָעֲבוֹדָה בְּתוֹךְ הַסִּילוֹ, אֵיךְ גָּרַפְנוּ אֶת גִּבְעוֹת הַתְּבוּאָה וְרָאִינוּ אֶת קַרְנֵי הָאוֹר בָּאָבָק הַסָּמִיךְ וְנָשַׁמְנוּ אֶת הָאָבָק עַד שֶׁחַשְׁנוּ אֶת טָעֲמוֹ וְשָׂחִינוּ בְּיָם הַשְּׂעוֹרָה.