81

עֶרֶב שִׁשִּׁי וִיהוּדָה יוֹצֵא לְטַיֵּל בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר הַפּוֹנָה לְכִוּוּן תֵּל-גֶּזֶר. עֲנָנֵי הַגֶּשֶׁם כְּבָר הִמְשִׁיכוּ מִזְרָחָה אַךְ שְׁבִיסֵי עֲנָנִים בַּמַּעֲרָב נִשְׁאֲרוּ כְּדֵי לְהָכִין לָנוּ שְׁקִיעָה מַדְהִימָה שֶׁתִּהְיֶה אָקוֹרְד אַחֲרוֹן בְּסִימְפוֹנְיַת הַגְּשָׁמִים שֶׁחָלְפָה. הָעוֹרְבִים עַל חַמְשַׁת חוּטֵי הַחַשְׁמַל כּוֹתְבִים אֶת תָּוֵי הַשִּׁיר 'עֶרֶב שֶׁל שׁוֹשַׁנִים' אַף שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מִסְתַּכֵּל לְכִוּוּן אַחֵר. יְהוּדָה הוֹלֵךְ לְבַדּוֹ וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת לַטִּיּוּל הָרָגוּעַ הַזֶּה עִם רוּת וְלָלֶכֶת עִמָּהּ יָד בְּיָד, וְעֶצֶב מְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ. מִתְחַשֵּׁק לָגֶשֶׁת אֵלָיו קָרוֹב וְלוֹמַר לוֹ – רְאֵה אֵיךְ הַשְּׁקִיעָה וְרֻדָּה וְהַשָּׁמַיִם סְגֻלִּים וְהָעֲנָנִים שֶׁבַּתָּוֶךְ זוֹהֲרִים בְּכָתֹם, אוֹ הַקְשֵׁב, בִּשְׂדוֹתֵינוּ עֶפְרוֹנִי אוֹמֵר שִׁירָה, אוֹ לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת לִבּוֹ בְּתוֹבָנָה אַרְכֵאוֹלוֹגִית, לְמָשָׁל, שֶׁלּוּחַ גֶּזֶר לֹא הָיָה אֶלָּא חוֹזֵה הַעֲסָקָה, וּבְכָךְ לְהַשְׁכִּיחַ וְלוּ לְרֶגַע אֶת צַעֲרוֹ, אַךְ יָרֵחַ מָלֵא וְגָדוֹל עוֹלֶה מֵעַל הֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, חוֹמֵק בֵּין קִרְעֵי הָעֲנָנִים, וְשׁוֹתֵק.