5

יְהוּדָה שׁוֹתֵל אֶת שְׁתִילֵי הַגֶּפֶן לְיַד הָעַמּוּדִים, וּמַשְׁאִיר אֶת הַמַּעְדֵּר עוֹמֵד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר נֹחַ לְאָסְפוֹ אַחַר-כָּךְ. כָּעֵת, נִשְׁאָר רַק לְחַבֵּר אֶת הָעֳגָנִים אֶל הַקִּיר וְלִמְתֹּחַ מֵהֶם כְּבָלִים לָעַמּוּדִים. הוּא מֵבִיא אֶת הַסֻּלָּם [שֶׁשּׁוֹכֵב בְּצַד הַבַּיִת הַפּוֹנֶה לָרְחוֹב, כְּלוֹמַר בֵּין קִיר הַמִּטְבָּח לְטֶרַסַת הָרְחוֹב, תַּחַת פְּקַעַת עֵצִים וּמְטַפְּסִים צְפוּפָה]. מַה מְּעַנְיֵן אֶת יְהוּדָה סוֹיָה שֶׁנִּרְקֶבֶת בַּמַּחְסָנִים בְּבוּלְגָרְיָה. זֶה אֲפִלּוּ לֹא מֵזִיז אֶת הַסּוּפְּרַסְפִּינָטוּס בִּכְתֵפוֹ הַיְמָנִית. אָז עַל מָה יְהוּדָה חוֹשֵׁב כְּשֶׁהוּא סוֹחֵב אֶת הַסֻּלָּם? הוּא חוֹשֵׁב עַל שִׁיר. אֵיזֶה שִׁיר? הוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר. אֲבָל עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה אֶת הַנְּקֻדּוֹת בַּקִּיר אֲלֵיהֶן הוּא רוֹצֶה לְחַבֵּר אֶת הָעֳגָנִים, וְחוֹשֵב הַאִם לָקַחַת אִתּוֹ אֶת הַמַּקְדְּחָה, הַפַּטִּישׁ והָעֳגָנִים, אוֹ קֹדֶם רַק אֶת הַמַּקְדְּחָה, ומַחְלִיט לָקַחַת הַכֹּל. הוּא נִכְנָס לַבַּיִת וּמֵבִיא אֶת הַפַּטִּישׁ מַאַרְגַּז הַכֵּלִים וְאֶת הָעֳגָנִים מִן הַפְּסַנְתֵּר. יְהוּדָה מְיַצֵּב אֶת הַסֻּלָּם וְעוֹלֶה. דַּי בְּשְׁנֵי מֶטְרִים אֵלּוּ כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת גֹּבַהּ הַגָּדֵר הַחַיָּה, וְרוּחַ עִם שְׁלַל רֵיחוֹת מֻכָּרִים לֹא מֻכָּרִים מַזְכִּירָה לוֹ שֶׁשָּׁכַח לָקַחַת אֶת הַפַּטִּישׁ. יְהוּדָה מִסְתַּכֵּל עַל הַכֵּלִים שֶׁהִשְׁאִיר בֶּחָצֵר: הַפַּטִּישׁ, הַסֻּלָּם, הַמַּעְדֵּר