43

כֵּיוָן שֶׁכְּבָר תִּשְׁעָה יָמִים לֹא יָרַד גֶּשֶׁם, הַשְּׁאִיבָה גּוֹבֶרֶת עַל קֶצֶב הַחִלְחוּל וּמִפְלָס מֵי הַתְּהוֹם מִתַּחַת נַחַל יִתְלָה יוֹרֵד. "בּוֹא תַּעֲזֹר לִי," אוֹמֵר יִצְחָק (אָבִיו שֶׁל יְהוּדָה) וּמַרְאֶה לוֹ מִזְוָדָה עַל הַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן בַּמְּזַוֶּה. יְהוּדָה מוֹרִיד אֶת הַמִּזְוָדָה וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה מַקְדֵּחָה יְשָׁנָה. "אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ רֶטֶט" הוּא חוֹשֵׁב, וּבְכָל זֹאת מֵחַבֵּר מַקְדֵּחַ וִידְיָה 6. לְאַחַר שֶׁקָּדַח שְׁלוֹשָׁה חֹרִים, הוּא מְחַפֵּשׂ דִּיבֵּלִים מַתְאִימִים (בַּמִּזְוָדָה הָיְתָה שַׂקִּית דִּיבֵּלִים מִסּוּגִים וּגְדָלִים שׁוֹנִים), וּמְקַבֵּל הוֹדָעַת טֶקְסְט. לְמַעֲשֶׁה, הוֹדָעָה קְצָרָה מְאֹד: "הַי". אֲבָל לֹא תֹּכֶן הַהוֹדָעָה מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ, אֶלָּא הַשּׁוֹלַחַת. הוּא מִתְמַלֵּא הַעֲרָכָה לְרוּת עַל שֶׁעָשְׂתָה אֶת הַצַּעַד, וְלָכֵן מֵשִׁיב: "הַי! מָה שְׁלוֹמֵךְ?"
הוּא מַסְפִּיק לְהַכְנִיס אֶת הַדִּיבֵּלִים לַקִּיר וְאַף לְהַתְחִיל לְהַבְרִיג אֶת הַבֹּרֶג הָרִאשׁוֹן (בְּמַבְרֵג יְדָנִי, לְאַבָּא אֵין מַבְרֵגָה), וְהַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָה "טוֹב! וּמַה שְּׁלוֹמְךָ?". יְהוּדָה מֵשִׁיב "טוֹב, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב" וּמְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ עַל הַפֶּתַח לְהֶמְשֵׁךְ שֶׁהִשְׁאִיר. הוּא מְסַיֵּם לְהַבְרִיג אֶת כָּל הַבְּרָגִים וּמֵחַבֵּר אֶת הַמְּנוֹרָה לַמִּתְקָן. הוּא לוֹקֵחַ מַטְלִית מֵהַמִּטְבָּח וּמִתְכּוֹפֵף לְנַקּוֹת אֶת הָאָבָק שֶׁנּוֹצַר מֵהַקְּדִיחָה. "זֶה בְּסֵדֶר, אִמָּא תְּנַקֶּה אַחַר-כָּךְ" אוֹמֵר יִצְחָק, – "שְׁטֻיּוֹת" אוֹמֵר יְהוּדָה וּמְקַבֵּל הוֹדָעָה נוֹסֶפֶת: "וּמַה צָּרִיךְ לִקְרוֹת בִּשְׁבִיל זֶה?" – "אִם אֶקַּח אוֹתָךְ לִבְרֵכָה שֶׁיִּהְיֶה לָךְ יוֹתֵר נוֹחַ לִשְׂחוֹת כְּמוֹ שֶׁאִיַּמְתִּי'" הוּא מֵשִׁיב וּמְכַלֶּה לְנַקּוֹת אֶת הָאָבָק מֵהָרִצְפָּה וְאַף שׁוֹטֵף אֶת הַמַּטְלִית. הוּא נִשְׁעָן עַל הָעַמּוּד וּמִתְבּוֹנֵן בְּאָבִיו צוֹפֶה בַּטֵּלֵוִיזְיָה, בְּעוֹדוֹ מִתְמַלֵּא מֶתַח וְצִפִּיָּה לִתְגוּבָתָהּ. מִשֶּׁזּוֹ מִתְעַכֶּבֶת, הוּא מוֹצִיא אֶת הַטֶּלֶפוֹן מֵהַכִּיס וּמִתְבּוֹנֵן בַּצָּג. "אֲנִי אֶשְׂמַח!" הִיא כּוֹתֶבֶת, וִיהוּדָה מֵשִׁיב "מָה אַתְּ עוֹשָׂה מָחָר?"