40

הַקּוֹסֵם יוֹצֵר מֵאֵדֵי הַמַּיִם דְּמוּת פַּרְפַּר צִבְעוֹנִית וּמַרְהִיבָה וּמִיקִי מָאוּס דּוֹאֵג כָּל הָעֵת לְמַלֵּא אֶת הַבְּרֵכָה בְּמַיִם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם. לְאַחַר שֶׁיָּצַר אֶת הַפַּרְפַּר הַקּוֹסֵם מִתְעַיֵּף, מַנִּיחַ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ וְעוֹלֶה לְחַדְרוֹ. מִיקִי מָאוּס מְמַהֵר לַחֲבֹשׁ אֶת הַמִּגְבַּעַת לְרֹאשׁוֹ וּמְכַשֵּׁף אֶת הַמַּטְאֲטֵא שֶׁיָּבִיא אֶת הַמַּיִם מִן הַנְּבִיעָה אֶל הַבְּרֵכָה בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁמִּיקִי מָאוּס מְלַמֵּד אֶת הַמַּטְאֲטֵא אֶת הַמְּלָאכָה, הוּא מִתְיַשֵּׁב עַל כִּסְּאוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם וְנִרְדָּם.
בַּחֲלוֹמוֹ, הוּא שׁוֹלֵט בְּנִצְנוּצֵי הַכּוֹכָבִים וְכוֹכְבֵי שָׁבִיט נִשְׁמָעִים לִתְנוּעוֹת יָדָיו. הוּא פּוֹקֵד עַל הַגַּלִּים כִּי יִנָּשְׂאוּ וְעַל רוּחוֹת כִּי תִּנְשׁוֹבְנָה. אַךְ הַנַּחְשׁוֹלִים שֶׁבַּחֲלוֹמוֹ אֵינָם אֶלָּא גַּלֵּי הַמַּיִם מֵהַשִּׁטָּפוֹן שֶׁנּוֹצַר וּמִיקִי מָאוּס מִתְעוֹרֵר כְּשֶׁכִּסְּאוֹ מִתְהַפֵּך, וּמְגַלֶּה שֶׁהַמַּיִם שֶׁהֵבִיא הַמַּטְאֲטֵא עָלוּ עַל גְּדוֹת הַבְּרֵכָה וְהֵצִיפוּ אֶת הַחֶדֶר. הוּא מִתְאַמֵּץ לַעֲצֹר אֶת הַמַּטְאֲטֵא אַךְ הַמַּטְאֲטֵא חָזָק מִמֶּנּוּ, וְהַחֶדֶר הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בַּמַּיִם.
מִיקִי מָאוּס נוֹטֵל אֶת הַגַּרְזֶן וְקוֹצֵץ אֶת הַמַּטְאֲטֵא לִגְזִירֵי עֵץ דַּקִּים. הוּא נִרְגָע וְחוֹזֵר אֶל הַסַּדְנָה לְנַסּוֹת לְתַקֵּן אֶת הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם, אַךְ לְפֶתַע שׁוֹמֵעַ צְעָדִים מֵאֲחוֹרָיו. הוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה שֶׁכָּל גְּזִירֵי הָעֵץ נוֹשְׂאִים עַתָּה דְּלָיֵי מַיִם. הוּא מְנַסֶּה לַחְסֹם אֶת דַּרְכָּם אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. הוּא מְנַסֶּה לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אַךְ עַל כָּל דְּלִי שֶׁהוּא מוֹצִיא הֵם שׁוֹפְכִים עֶשְׂרוֹת דְּלָיִים…
מִיקִי מָאוּס מוֹצֵא אֶת סֵפֶר הַקְּסָמִים וּמְחַפֵּשׂ בּוֹ אֶת הַכִּשּׁוּף שֶׁיַּפְסִיק אֶת הַמַּטְאַטְאִים, אַךְ הַשִּׁטָּפוֹן כְּבָר עָצוּם וְהוּא נִסְחָף עִם הַסֵּפֶר בִּמְעַרְבֹּלֶת כַּבִּירָה אֶל הַמְּצוּלוֹת. אָז מַגִּיעַ הַקּוֹסֵם, וּבִתְנוּעוֹת כִּשּׁוּף מְסַלֵּק אֶת הַמַּיִם. מִיקִי מָאוּס נָבוֹךְ, מֵשִׁיב לַקּוֹסֵם אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, מַבִּיט בַּחֲשָׁשׁ בַּקּוֹסֵם עַל מְנַת לִרְאוֹת אֶת תְּגוּבָתוֹ, וּמֵרִים אֶת הַדְּלָיִים לַחֲזֹר לַעֲבוֹדָתוֹ. הַקּוֹסֵם מְעַוֶּה אֶת פָּנָיו בְּכַעַס, חוֹבֵט בְּמִיקִי מָאוּס בְּעֶזְרַת הַמַּטְאֲטֵא אֶל עֵבֶר הַנְּבִיעָה, וְרַק אָז מְחַיֵּךְ.