29

"אַתְּ יוֹדַעַת, זֶה מַדְהִים," אוֹמֵר יְהוּדָה, כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם כְּבָר יוֹשְׁבִים בַּסָּלוֹן, רַגְלֵיהֶם עַל שֻׁלְחַן הַקָּשׁ הַקָּטָן, "הַקַּלִּילוּת שֶׁבָּהּ אָמַרְתְּ שֶׁהִפְסַקְתְּ לְצַיֵּר. מִזְּמַן הִפְסַקְתִּי לְנַגֵּן, אֲבָל הָיוּ לִי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה רִגְשׁוֹת אָשָׁם עַל זֶה, שֶׁלָּקַח לִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה רַק לְהוֹדוֹת בִּפְנֵי עַצְמִי שֶׁהִפְסַקְתִּי. וְעַכְשָׁו אֲנִי מֵת לָתֵת אֶת הַפְּסַנְתֵּר לְמִישֶׁהוּ שֶׁכֵּן יְנַגֵּן עָלַיו." – "הִפְסַקְתִּי לְצַיֵּר כִּי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא הַדָּבָר הַבָּא" – "אֵין לָךְ סַבְלָנוּת לְכָל הַנְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה?" מְחַיֵּךְ יְהוּדָה, "סַבְלָנוּת? מַה פִּתְאֹם סַבְלָנוּת אֲנִי נֶהֱנֵית מִזֶּה. זֶה הַזְּמַן הֲכִי מַרְגִּיעַ שֶׁיֵּשׁ, בִּכְלָל לֹא צָרִיךְ סַבְלָנוּת בִּשְׁבִיל זֶה" – "אָז אִם אַתְּ נֶהֱנֵית כָּל-כָּךְ לָמָּה לְהַפְסִיק?" – "כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי סַבְלָנוּת בִּשְׁבִיל הַנְּקֻדּוֹת, יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת וְלִרְאוֹת מַה יַּגִּיעַ בִּמְקוֹם הַמַּנְדָּלוֹת. זֶה מַזְכִּיר לִי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי סִפְּרָה לִי שֶׁיָּנַקְתִּי עַד גִּיל מְאֻחָר. וְאָז יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהִיא חָלְצָה אֶת הַשָּׁד בִּשְׁבִיל לְהָנִיק אוֹתִי, פָּשׁוּט הִסְתַכַּלְתִּי וְצָחַקְתִּי. אֲבָל אַל תִּדְאַג אֲנִי עֲדַיִן מוֹכֶרֶת רֶפְּרוֹדוּקְצְיוֹת וַעֲדַיִן מְלַמֶּדֶת אֶת הַטֶּכְנִיקָה שֶׁלִּי. וְגַם יֵשׁ לִי אֵיזוֹשֶׁהִי הַרְגָּשָׁה לְגַבֵּי הַסְּתָו הַזֶּה. לְגַבֵּי הַשָּׁנָה הַזֹּאת". יְהוּדָה לוֹגֵם מֵהַקָּפֶה.