19

"הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לִנְסֹךְ לִתְהוֹם אָז הוּא שָׁלַח אֶתְכֶם לְהָבִיא לוֹ מַיִם" אוֹמֶרֶת נָעֳמִי בְּקוֹלָהּ הַמִּתְנַגֵּן. "כֵּן," עוֹנֶה שַׁמָּה "רַק מַה שֶּׁלֹּא הֵבַנְתִּי, זֶה לָמָּה בִּשְׁבִיל כַּד מַיִם הוּא צָרִיךְ אֶת שְׁלֹשֶת גִּבּוֹרָיו הַמְּעֻלִּים. כָּל שָׁלִיחַ הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מַהֵר מֵאִתָּנוּ". "לְאַט לְךָ", עוֹנָה נָעֳמִי, "אֶת הַמַּיִם כָּל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לְהָבִיא. אַךְ קְדֻשַּׁת תִּיאֲמַת, סָפֵק אִם תּוּכְלוּ אַתֶּם לַהֲבִיאָהּ".
נָעֳמִי נִכְנֶסֶת לַמִּקְדָּשׁ הַבָּנוּי סְבִיב הַמַּעְיָן. הִיא נוֹטֶלֶת אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף הַמְּעֻטָּר בַּעֲלִילוֹת תִּיאֲמַת, וּמוֹזֶגֶת בְּעֶזְרָתוֹ מַיִם מֵהַנְּבִיעָה אֶל הַכָּד. כַּאֲשֶׁר הַכָּד מִתְמַלֵּא, הַנַּעַר נוֹשֵׁא אוֹתוֹ אֶל שְׁלֹשֶת הָרֵעִים, וּמִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם בִּמְבוּכָה. נָעֳמִי נֶעֱמֶדֶת פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ, וּמְבָרֶכֶת "מֵי תְּהוֹם בְּכַדְּכֶם". הַשְּׁלוֹשָׁה נִפְרָדִים בְּחִבּוּקִים מֵחִזְקִיָּה וְעוֹלִים עַל סוּסֵיהֶם בְּדַרְכָּם לִירוּשָׁלִַם.