126

כְּמוֹ שֶׁכְּבָר קָרָה בֶּעָבָר, הַשֶּׁקֶט שׁוּב צוֹנֵחַ כָּאן מִשְּׁמֵי הָעֶרֶב, אַךְ לִפְנֵי שֶׁהוּא מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַקַּרְקַע הוּא מְיֹרָט עַל יְדֵי שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל 'הַדָּג נָחָשׁ' שֶׁצּוֹעֵק מִתּוֹךְ הַפּצּוּצִיּוֹת. הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים נִקָּה אֶת הָאֲוִיר וְכָעֵת הוּא שָׁקוּף לְרֵיחוֹת הַצְּלִיָּה הָעוֹלִים מֵהַמִּסְעָדוֹת כִּקְטֹרֶת אִשֶּׁה.
בְּגֶּ'נִין כְּשֶׁאָדָם נִכְנַס לְמִסְעָדָה, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּפְרִיט, מַגִּישִׁים לוֹ מַיִם קָרִים בְּכוֹס נִירוֹסְטָה וְנִתָּן לִרְאוֹת אֶת מִפְלַס הַמַּיִם בַּכּוֹס לְפִי קַו הָאֵדִים הַמִּתְעַבִּים עַל הַכּוֹס מִבַּחוּץ. אֵצֶל צִיּוֹן בְּתֵל-אָבִיב מִי שֶׁקּוֹנֶה שְׁנִיצֶל בְּפִתָּה מְקַבֵּל בַּקְבּוּק מִיץ קָטָן. גָּדִי וִיהוּדָה נִכְנָסִים לְשָׁוָארְמָה בִּרְחוֹב יָפוֹ.
כַּאֲשֶׁר מוֹכֵר הַשָּׁוָארְמָה שׁוֹאֵל אֶת יְהוּדָה "מָה לָשִׂים?", וּמַחֲוֶה בְּיָדוֹ עַל מְקָרֵר הַסָּלָטִים, הוּא מַבְחִין שֶׁיְּהוּדָה מְהֻרְהָר. הוּא מַחְלִיט לִבְדֹּק אֶת הָרִכּוּז שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן אוֹמֵר "עַגְבָנִיּוֹת, בָּצָל, נִיטִים, בְּרָגִים, אוֹמִים, אָמָה". יְהוּדָה מִתְעַשֵּׁת, מְחַיֵּךְ לְנֹכַח הַבְּדִיחָה הָאֱוִילִית וּמְבַקֵּשׁ עַגְבָנִיּוֹת וַחֲמוּצִים. לַמְרוֹת שֶׁיְּהוּדָה קִוָּה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה עִם גָּדִי בְּמַהֲלַךְ הָאֲרוּחָה, הֵם אוֹכְלִים אֶת הַשָּׁוָארְמָה בִּשְׁתִיקָה, וְשׁוֹמְעִים אֶת נַהֲגֵי הַמּוֹנִיוֹת הַקּוֹרְאִים שְׁמוֹת עָרִים כְּאִלּוּ הָיוּ יְרָקוֹת בְּמַרְכֻּלְתָּם.