124

בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן סוֹאֵן וִיהוּדָה נוֹסֵעַ לְהִשְׁתַּלְּמוּת בִּירוּשָׁלַיִם. בְּשַׁעַר הַגַּיְא חוֹלֶפֶת עַל פָּנָיו, בְּרִדְתָּהּ מַטָּה, מַשָּׁאִית נוֹשֵׂאת עֲצֵי זַיִת עַתִּיקִים. יְהוּדָה מַבִּיט בַּזֵּיתִים קְצוּצֵי הַשָּׁרָשִׁים וְהָעֲנָפִים וְחוֹשֵׁב אֵיךְ לְאַט לְאַט, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, פִּלֵּחַ הַזַּיִת בְּשָׁרָשָׁיו אֶת הָאֲבָנִים, וְאֵיךְ תּוֹךְ דַּקּוֹת חָפַר הַדַּחְפּוֹר סְבִיבוֹ וַעֲקָרוֹ. וְגַם נֶהָג הַדַּחְפּוֹר, כְּמוֹ כֻּלָּנוּ, עָצַר לְהַפְסָקַת צָהֳרַיִם וְיָשַׁב לֶאֱכֹל בְּצֵל אַחַד הַזֵּיתִים, וְאוּלַי אַף הֵזִיז אֶבֶן שֶׁהִפְרִיעָה לְיַשְׁבָנוֹ עַל מְנַת לְהִתְרַוֵּחַ בִּמְנוּחָתוֹ, אוֹ הִטִּיל אֶת מֵימָיו עַל גִּזְעוֹ הַנִּפְתָּל שֶׁל עֵץ זַיִת, רֹאשׁוֹ מֻטֶּה הַצִּדָּה מֵחֲמַת הָעֲנָפִים הַנְּמוּכִים. וּמַחְשָׁבָה זוֹ מְבִיאָה אוֹתוֹ לַפְּקָק בָּעֲלִיָּה לְשֹׁרֶשׁ. 'מָה אִכְפַּת לִי' חוֹשֵׁב יְהוּדָה, 'יֵשׁ לִי עוֹד זְמַן' [הַהִשְׁתַּלְּמוּת נִקְבְּעָה לִשְׁעַת בֹּקֶר מְאֻחֶרֶת כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ גַּם הַגָּרִים רָחוֹק], וּמַדְלִיק אֶת הָרַדְיוֹ. אַךְ לִפְנֵי שֶׁהָרַדְיוֹ מַסְפִּיק לְהִתְעַשֵּׁת הוּא נִזְכַּר בַּשָּׁעָה וְלוֹחֵץ שֵׁנִית עַל הַכַּפְתּוֹר.