123

[אַגָּדָה]. בַּוֶּלְקָם-סֶנְטֵר בְּנַחַל נְמִיָּה לֹא נִשְׁאַר אַף אָדָם לְעֵת לַיִל, וְרַק לֶהָבָה קְטַנָּה נוֹתְרָה בּוֹעֶרֶת מִתַּחַת לְקוּמְקוּם הַתֵּה, רוֹעֶדֶת בְּרוּחַ הַמִּדְבָּר. וְהַלְהָבָה רוֹעֶדֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֹהַד מִכִּוּוּן הַגָּדֶרִינְג וְצִיּוּדוֹ בְּיָדוֹ. הוּא מַנִּיחַ אֶת הַתִּיק וּמִתְיַשֵּׁב לְיַד הַמְּדוּרָה בְּתִקְוָה שֶׁיִּמְצָא טְרֵמְפְּ לַמֶּרְכָּז. וְהִנֵּה, מִכִּוּוּן הַכְּבִישׁ דַּוְקָא, מִתְקָרֶבֶת בְּחֹשֶׁךְ דְּמוּת עֲמוּסַת צִיּוּד גַּם הִיא. "וֶלְקָם הוֹם" אוֹמֵר אֹהַד. – "וֶלְקָם הוֹם" מֵשִׁיב זִיו.
-"מָה עוֹשֶׂה בְּחַיִּים?" שׁוֹאֵל זִיו כְּשֶׁהוּא מִתְיַשֵּׁב לְיַד הַמְּדוּרָה – "אֲנִי מְתַכְנֵת" עוֹנֶה אֹהַד, "וְאַתָּה?" – "אֲנִי מְשׁוֹרֵר" מֵשִׁיב זִיו. – "אֲנִי כָּתַבְתִּי קוֹד, שֶׁמְּחוֹלֵל שִׁירִים אוֹטוֹמָטִית." מְסַפֵּר הַמְתַכְנֵת "הוּא עוֹד לֹא מֻשְׁלָם," הוּא מוֹסִיף, "רַק אֶחָד מִכָּל תִּשְׁעָה שִׁירִים, בִּמְמֻצָּע, יוֹצֵא טוֹב, וְלַמְשׁוֹרֵר נִשְׁאַר לִבְחֹר מִבֵּין הַשִּׁירִים." – "אָז בִּשְׁבִיל מָה הַקּוֹד, אִם עֲדַיִן צָרִיךְ אֶת הַמְשׁוֹרֵר?" שׁוֹאֵל הַמְשׁוֹרֵר – "בַּבְּדִיקוֹת שֶׁעָרַכְנוּ עַל גִּרְסַת הַבֶּטָא גִּלִּינוּ שֶׁעִם הָאַלְגּוֹרִיתְם, הַמְשׁוֹרֵר חוֹסֵךְ בִּמְמֻצָּע חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת לְכָל שִׁיר". 'אִם הָיוּ לִי חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת פְּנוּיוֹת,' חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ הַמְשׁוֹרֵר, 'הָיִיתִי יוֹרֵד בְּנַחַת אֶל הַמַּעְיָן'.