12

פֶּטְרוֹ הִבְחִין שֶׁהַמַּיִם בַּקֻּמְקוּם כְּבָר רוֹתְחִים, אֲבָל אַנְדְּרֵי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַחֲדַר הַפּוֹעֲלִים לִשְׁתּוֹת אֶת הַקָּפֶה. הוּא יָצָא לַמִּסְדְּרוֹן לִקְרוֹא לְאַנְדְּרֵי, מְסַמֵּן לְדִימִיטְרִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּיִם בִּמְקוֹמוֹ, וְזֶה קָם בְּחֹסֶר רָצוֹן מִכִּסֵּא הָאָלוּמִינְיוּם וְהֵחֵל לְהָכִין אֶת הַקָּפֶה לְאַרְבַּעַת הַפּוֹעֲלִים. כְּשֶׁפֶּטְרוֹ הִגִּיעַ לְסוֹף הַמִּסְדְּרוֹן רָאָה אֶת אַנְדְּרֵי עוֹלֶה מוּלוֹ בְּמַדְרְגוֹת הַבַּרְזֵל. "מַה קָּרָה?" שָׁאַל פֶּטְרוֹ [הוּא שָׁאַל זֹאת, כַּמּוּבָן, בְּבוּלְגָּרִית, הַמּוֹפִיעָה כָּאן בְּתִרְגּום חָפְשִׁי]. "לֹא, שׁוּם דָּבָר," עָנָה אַנְדְּרֵי, כְּשֶׁהֵם כְּבָר נִכְנָסִים לַחֲדַר הַפּוֹעֲלִים, "הַתִּירָס מִתְחַמֵּם קְצָת, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְסַחְרֵר אוֹתוֹ אִם לֹא נוֹצִיא אוֹתוֹ בְּקָרוֹב". "וּמָה עִם הַשְּׂעוֹרָה?" שָׁאַל סוּרִין, שֶׁיָּשַׁב עַד עַכְשָׁו עַל כִּסֵּא הָעֵץ וְנִרְאָה כְּאִלּוּ עוֹד לֹא הִתְעוֹרֵר. "הִיא בְּסֵדֶר, קָרָה מְאֹד" עָנָה אַנְדְּרֵי, מְחַמֵּם אֶת יָדָיו בְּכוֹס הַקָּפֶה הַחַד-פְּעָמִית. כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּדִיּוּק, אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת הָיוּ זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ בְּפַח הָאַשְׁפָּה, וְהַפּוֹעֲלִים פָּרְשׁוּ לַעֲבוֹדָתָם בַּמַּמְּגוּרָה.