110
בְּעוֹדִי מַזְרִיק מַיִם לְאַדְמַת הַלֵּס בְּאֶמְצָעוּת הַמִּתְקָן שֶׁבָּנָהּ לִי אֶפִי, נִזְכַּרְתִּי בְּשִׂיחָה שֶׁהָיְתָה לִי עִם חַסַן, אֲבָל הִיא לֹא מְעַנְיֶנֶת, וְלָכֵן אֲסַפֵּר עַל אָחִיו, רַגָּ'א זַ"ל. רַגָּ'א הָיָה הוֹגֵה דֵעוֹת שֶׁאָמַר "מַה בְּסַךְ הַכֹּל הַבֶּנְאָדָם עוֹשֶׂה: אוֹכֵל, שׁוֹתֵה," כָּאן רַגָּ'א הָיָה עוֹשָׂה פָּאוּזָה אֲרֻכָּה, כְּאִלּוּ הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ, וְהוּא מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר מָה הוּא הַדָּבָר, וְאַחֲרֵי שְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת מוֹסִיף: "וְרַעַשׁ". כְּלוֹמַר אַלִּיבָּא דְרַגָּ'א, לֹא רַק שֶׁהָאָדָם מְכַלֶּה מַשְׁאָבִים (אוֹכֵל, שׁוֹתֵה), אֶלָּא גַּם תְּפוּקָתוֹ מֵהֶם הִיא תּוֹצָר שְׁלִילִי (רַעַשׁ).
זֶה לֹא סוֹד: הַסֵּפֶר קָרוֹב לְסִיּוּמוֹ וְעוֹד לֹא דֻבַּר בְּקִדּוּחֵי הַחְדָּרָה. הַמְּיֻחָד בְּקִדּוּחֵי הַחְדָּרָה הוּא שֶׁהֵם מְאֹד יָפִים. קִדּוּחֵי שְׁאִיבָה נִרְאִים עַל פִּי רֹב כְּשֶׁטַח כֻּרְכָּר מְגֻדָּר, וּבוֹ מִתְקַן בַּרְזֶל צָבוּעַ כָּחֹל מֵעַל הַקִּדּוּחַ עַצְמוֹ, צִנּוֹרוֹת צְבוּעִים בְּלָבָן, וּמִבְנֵה בֵּטוֹן קָטָן לַמַּשְׁאֵבָה, עָלָיו בְּדֶרֶךְ כְּלָל יוֹפִיעַ סֵמֶל "מְקוֹרוֹת". קִדּוּחֵי תַּצְפִּית הֵם בְּסַךְ הַכֹּל חֲבִית מְלֵאָה בֵּטוֹן מִמֶּנָּה יוֹצֵא צִנּוֹר פָּקוּק. וְאוּלָם קִדּוּחֵי הַחְדָּרָה נִרְאִים בְּמַבָּט רִאשׁוֹן כְּמַחְצָבָה נְטוּשָׁה שֶׁנִּתְמַלְאָה מַיִם. קֶצֶב הַחִלְחוּל דֶּרֶךְ הַקִּדּוּחַ אִטִּי, וְלָכֵן חוֹצְבִים סְבִיב הַקִּדּוּחַ אַגָּן זְמַנִּי שֶׁיְּקַבֵּל אֵלָיו אֶת הַמַּיִם כְּשֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָעִים, וּמִמֶּנּוּ יְחַלְחְלוּ לְאִטָּם. בֵּינְתַיִם, הָאַגָּן מְתַפְקֵד כִּשְׁלוּלִית וּמוֹשֵׁךְ אֵלָיו צִמְחִיָּה מְיֻחֶדֶת וְנִרְאֶה כִּבְרֵכָה סוֹדִית, וּלְעֵת לַיִל יְזַמְּרוּ בּוֹ הַצְּפַרְדֵּעִים. אַל דְּאָגָה. לַמְרוֹת שִׁלְטֵי הָאַזְהָרָה שֶׁעַל פִּי רֹב מֻצָּבִים שָׁם, לֹא תִּשָּׁאֲבוּ עִם הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הַתְּהוֹם.
0 תגובות