107

מְקוֹרוֹת מַשְׁתִּיקִים אֶת הַמַּשְׁאֵבוֹת, אַךְ לֹא אֶת הַצִּיקָדוֹת. הַצִּיקָדוֹת מוֹסִיפוֹת לְזַמְזֵם אֶת כְּמִיהָתָן וְהָאֶרֶץ זָבַת זִמְזוּם, וְרַק הַגֶּשֶׁם יַרְגִּיעָן. וִיהוּדָה מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ בֵּין גְּבָעוֹת לְלֹא שֵׁם, אוֹתָן גְּבָעוֹת שֶׁבְּקִּמּוּרֵיהֶן הַמִּתְפַּתְּלִים חָמְקוּ מִקִּטְלוּג וְלֹא נוֹדְעוּ לָרָשׁוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן בֵּינֵיהֶן בּוֹרוֹת מַיִם וּבְאֵרוֹת וּשְׁקָתוֹת וְגִתּוֹת וִיהוּדָה יוֹצֵא אֶל כְּבִישׁ אַרְבָּעִים בְּדַרְכּוֹ צָפוֹנָה. וּמִתַּחַת לָאַסְפַלְט מַצָּע, וּמִתַּחַת לַמַּצָּע שְׂרִידֵי אַסְפַלְט שֶׁל הַכְּבִישׁ הַיָּשָׁן, וּמִתַּחְתָּיו עוֹד שִׁכְבַת מַצָּע וְתַחְתֶּיהָ אֲדָמָה וְסֶלַע גִּיר וּמִתַּחְתָּיו שְׁלוֹשָׁה אַרְגְּזֵי תְּנוּבָה שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד וּמִשָּׁם צַבִּים כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה. וּבְכַרְמֵי יוֹסֵף לְעֵת לַיִל נוֹשֶׁבֶת רוּחַ מִזְרָחִית חַמָּה אַךְ רֵיחַ לַחוּת כָּבֵד מֵעִיד שֶׁהַשָּׁרָב קָרוֹב לְשִׁבְרוֹ.