102
יְהוּדָה וּפָּבֵל וְגַל מַגִּיעִים עִם הַפְּסַנְתֵּר עַל הַטֶּנְדֶּר לֶחָצֵר שֶׁל אָגִי מִשְׁעוֹל. יְהוּדָה מְזַהֶה אֶת חֲדַר הָעֲבוֹדָה לְפִי הַהֶסְבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן וְהַדֶּלֶת אָכֵן אֵינָהּ נְעוּלָה, אַךְ לֹא בָּרוּר לוֹ אֵיפֹה אָגִי הִתְכַּוְּנָה שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הַפְּסַנְתֵּר. פָּבֵל וְגַל מַשְׁקִיפִים עַל הַשָּׂדוֹת וְגַל מְנַסֶּה לְזַהוֹת אֶת בֵּיתוֹ בִּרְחוֹבוֹת הַנִּרְאֵית מֵרָחוֹק. יְהוּדָה מִתְקַשֵּׁר לאָגִי לִשְׁאֹל אוֹתָהּ הֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת הַפְּסַנְתֵּר, אֲבָל אֵין תְּשׁוּבָה. הוּא מַחְלִיט לְנַסּוֹת בְּעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת, וּבֵינְתַיִם מַבִּיט סְבִיבוֹ בְּסַקְרָנוּת. אָכֵן חֶדֶר מָלֵא הַשְׁרָאָה, הוּא חוֹשֵׁב. עֵץ הַזַּיִת בַּחַלּוֹן וּפֵרוֹתָיו הַסְּגֻלִים, הַמַּטָּע וְהַשָּׂדוֹת הַנִּשְׁקָפִים מֵאַחֲרָיו, הַסְּפָרִים עַל הַמִּכְתָּבָה… הַפְּסַנְתֵּר אָכֵן יַשְׁלִים אֶת הָאֲוִירָה וְיַפְרֶה אֶת הַמּוּזוֹת. עֵינוֹ נִתְקֶלֶת בְּקֹבֶץ סְפָרֶיהָ שֶׁעַל הַמַּדָּף. הוּא לוֹקֵחַ סֵפֶר בְּשֵׁם "רְאֵה שָׁם" פּוֹתֵחַ בְּעַמּוּד אַקְרָאִי, וְקוֹרֵא:
מִחוּץ לַבַּיִת הַכֹּל גָּלוּי:
תְּאוּנוֹת הַדְּרָכִים
בַּעֲרֵמוֹת יַהֲלוֹמִים בְּצַד הַדֶּרֶךְ,
הַמְּסִבּוֹת
בְּמִצְבּוֹרֵי כוֹסוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת.
כִּי כָל מָה שֶׁיָכוֹל
מִתְחַפֵּר בַּאֲדָמָה:
הַלְמוּת צַעֲדַי,
מָטָר,
וּמִגְדְּלֵי בָּבֶל.
0 תגובות