10

דָּוִד מַרְבִּיץ סוֹלוֹ מְהַפְּנֵט מְלֻוֶּה בַּתֹּף שֶׁל עֲדִינוֹ, הַיּוֹשֵׁב לִימִינוֹ עַל כָּר. עֲדִינוֹ קוֹרֵא מִפָּנָיו וּמֵאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל דָּוִד אֶת הַקֶּצֶב הַמִּתְנַגֵּן כְּהַלְמוּת לְבָבָם בְּיוֹם קְרָב, שֶׁל שַׁמָּה וְאֶלְעָזָר הַיּוֹשְׁבִים מוּלָם. אַחֲרֵי הַסּוֹלוֹ מִצְטָרֵף שַׁמָּה לְדָוִד וְהֵם שָׁרִים:

כִּי יָפוּ בַּנְּעָלִים פְּעָמַיִךְ
וְהַנֶּשֶׁף חוֹגֵג וְסוֹאֵן
וְהַבֶּרֶך סוֹבֶבֶת בְּדַעַת
וּמֵיתָר אֶל מֵיתָר מְדַנְדֵּן

עֲדִינוֹ מִתְרַכֵּז בַּתִּפּוּף, וְאֶלְעָזָר מַבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל דָּוִד בְּזַמְּרוֹ, וּלְסֵרוּגִין מַשְׁפִּיל עֵינָיו אֶל אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁלּוֹ הַמֻּנָּחוֹת עַל בִּרְכּוֹ, כְּמַאֲזִין לַמִּלִּים.

כִּי יָפוּ בַּנְּעָלִים פְּעָמַיִךְ
וְחָמוּק לְחָמוּק יְחוֹלֵל
וְהַבֶּרֶך שׁוֹאֶבֶת כַּלַּהַט
וּמֵיתָר אֶל מֵיתָר יְחַלְחֵל

בְּסִיּוּם הַשִּׁיר לוֹפֵת דָּוִד אֶת מַיתָרָיו, מַשְׁתִּיק אוֹתָם בְּהַפְגָּנָתִיּוּת וְאוֹמֵר: "חֲבֵרִים, אֲנִי הוֹלֵךְ לִנְסֹךְ לִתְהוֹם הַשָּׁבוּעַ, עִם אֲבִיגַיִל. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּצְאוּ מָחָר בַּבֹּקֶר לְהָבִיא לִי מַיִם מֵעֵין סָמִיֶּה". – "הוֹפָּה, אֲבִיגַיִל!" קוֹרֵץ שַׁמָּה. – "כֵּן, אֲבִיגַיִל" מְחַיֵּך דָּוִד אֶל חֲבֵרוֹ וּפוֹרֵט אֶת תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַשִּׁיר הַבָּא